החלטה בתיק בש"א 6529/07

        בקשה לביטול צו עיקול

1.     המשיב הגיש בקשה לאישור פסק בורר שניתן במסגרת בוררות שבינו ולבין המבקשת. הבקשה טרם נדונה, בין היתר מאחר שהמשיב כלל בבקשתו לאישור פסק הבורר גם בקשה 'לתיקון  טעויות סופר', בקשה לה התנגדה המבקשת.

2.     המשיב עבד כמנכ"ל אצל המבקשת עד לפטוריו. תביעתו של המשיב לכספים להם היה זכאי, לטענתו, במסגרת יחסי העבודה שבינו ולבין המבקשת, נדונו בבוררות. במסגרת פסק הבוררות  נפסקו לזכות המשיב סכומי כסף בסך כולל של 137,410 $.

3.     הבקשה לצו עיקול מטעם המשיב הוגשה חודשים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה לאישור פסק בורר. בבסיס הבקשה עמדה הטענה שעיקר הסכום אשר  נפסק לזכות המשיב, על פי פסק הבורר, טרם  שולם לו, מצבה הכספי של המבקשת התדרדר לאחרונה, וקיים חשש שהמבקשת תממש רכוש לצורך פרעון חובותיה באופן שלא יאפשר ביצועו של הפסק.

4.     ביום 23/8/07 הועמד סכום העיקול על סך של 125,000 $, זאת  לאחר שעל פי צו העיקול המקורי, שניתן ברישום בלבד בנוגע עם פריטים מסויימים, לא באה הגבלה על סכום הכספים שעוקלו.

5.     טענתה המרכזית של המבקשת, בבקשת  לביטול הצו, הנה כי שולם, מלכתחילה, סכום של 30,000 $ והיתרה נפרעה לאחר מכן, עוד בטרם הינתן צו העיקול, באופן של העברת כספים שעמדו לזכות המשיב בפוליסות ביטוח (בחברת כלל ובחברת מגדל) בסך כולל של 407,280 ש"ח, בצירוף תשלום בסך 67,807 ש"ח. לטענת המבקשת, הסכומים אשר עמדו לזכות המשיב אצל חברות הביטוח במסגרת ביטוחי מנהלים, לא היו בבעלות המשיב, ואין הוא זכאי לסכומים אלה בנוסף לסכומים שנפסקו על פי פסק הבורר. לשיטת המבקשת, מתוך הסך של 407,280 ש"ח אשר שולמו למשיב באמצעות פוליסות הביטוח, סך של 171,608 ש"ח הנו בגין רכיב הפיצויים (נטו), אולם, כך לטענת המבקשת, הסכום בכללותו (407,280 ש"ח) הנו בבעלות המבקשת ולא בבעלות המשיב.

6.     לטענת המשיב, בסיכומיו, אכן שולם לו סך של 67,807 ש"ח (ביום 25/6/07), ומתוך סכום זה יש להפחית את הוצאותיו לחברת  פרוטוקול כאמור בסעיף 23 פסק הבורר, על כן יש לזקוף לחובתו מתוך סכום זה אך את הסך של 46,660 ש"ח (שהיה שווה ל - 10,976 $). המשיב אף מודה בקבלת הסך של 30,000 $ ועל כן, לשיטתו, צירוף סכום החוב על  פי פסק הבורר      (137,410 $) בתוספת הוצאות פרוטוקול בסך 21,147 ש"ח בניכוי תשלום על פי פסק הבינים  על סך 30,000 $, ובניכוי הסך האמור בסך 10,976 $, יוצר יתרת החוב על סך 97,518 $. בסיכומיו, חוזר המשיב על כך שאין לזקוף לחובתו סכום כלשהו מהסכומים אותם קיבל במסגרת פוליסות הביטוח.

המשיב אינו כופר בכך שאמנם שולמו לו כספים במסגרת הפוליסות שהוצאו לטובתו, וכאמור בסיכומיו, הוא כופר בכך שיש לזקוף סכום כלשהו מתוך סכום זה לחובתו. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם אשר נטען על ידי המשיב עצמו בבקשתו לצו עיקול שם אמר: "אבקש לציין ולהבהיר כי בתוך 3 הפוליסות... קיים מרכיב של ביטוח מנהלים, קופת תגמולים, והשתלמויות אשר אלה הינם כספי שלי שנוכו ממשכורתי מדי חודש בחודשו. סך הפוליסות מגיעות אמנם לכדי 389,959 ש"ח, אולם מתוכם הכסף השייך לי בלבד הנו בסך של 218,518 ש"ח"  (סעיף 11 לתצהירו התומך בבקשה). דברים מפורשים אף נאמו במכתבו של ב"כ המשיב, נספח ג' לבקשה לעניין צו העיקול: "הפוליסות כולן הינן רכושו של מרשי... למעט מרכיב הפיצויים בפוליסות אלה, 171,446 ש"ח". אכן, יש בסיס לכך שחלקו של הסכום אשר הצטבר באותן פוליסות מורכב מכספים שנוכו באופן חודשי משכרו של המשיב ועניין זה אמור להתברר במסגרת הבקשה לאישור הפסק. יחד עם זאת, המשיב עצמו היה מודע לכך כי חלקם של הכספים נועד לצורך הבטחת פיצויי פיטורין והמבקשת אף הפרישה כספים לשם כך ומטעם זה אישר כי מתוך הסך הכולל הוא זכאי אך לחלקו, דהיינו, לשיטתו, ממנה נסוג, יש לזקוף מתוך  הסך הכולל, סך של 180,000 ש"ח לטובת המבקשת. יצויין כי סכום של 76,000 $ מתוך פסק הבורר, נפסק בגין פיצויי הפיטורין להם זכאי המשיב. בנסיבות אלה, וכפי שטוענת אף המבקשת (כטענה חלופית) המחלוקת מצטמצמת לכדי סך של 50,000 $ בלבד. אין מקום, בשלב זה, לקבל את טענת המבקשת לפיה מלוא סכומי הפוליסות הנם כספים שבבעלותה.

        התוצאה, על כן, הנה שצו העיקול שניתן יעמוד בתוקפו, אך יוגבל לסך השווה ל - 200,000 ש"ח.

        העיקול שהוטל על כספים המגיעים למבקשת ממשרד הדתות - מבוטל, בהיותו חורג מצו העיקול המקורי ולא היה כלול בו.

ניתנה היום י"ח בכסלו, תשס"ח (28 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: